קורות חייו של דן קרן

נולד ב 31.7.1933 בגבעת חיים והיה מבניה הראשונים.
הוריו גניה ולובה היו חברי הקיבוץ. הגיעו לארץ מרוסיה.
בגיל 5 נולד אחיו אמיר ז"ל. דן למד בבה"ס של הקיבוץ.
לצבא התגייס ב 1952 ושירת בשריון.לאחר הצבא חזר לקיבוץ,
ועבד במים , והחל לשיר במקהלה המקובצת של הקבוץ המאוחד.
ב 1958 יצא ל"ש.ש." בפלוגה מקובצת באילת, ושם על חוף הים
של אילת הכיר את דליה .התחתנו ב-5.2.1959 ואחרי 3 חודשים
חזרו לגבעת חיים ושם נולדה כרמית 5.9.1959 .
כעבור 3 שנים נולד אופיר ב 18.1.1963.
בסוכות 1966 מתגייסת המשפחה לעזרת בית גוברין,
ומחליטה לאחר לבטים להישאר ולהקים כאן את ביתם.
ב 17.12.1970 נולד אדר וב 13.1.1972 נולדה סיון.
דן אהב מאד את משפחתו וילדיו והיה גאה בהם.
הוא גם היה "משוגע" על טיולים ויצא לטייל כל פעם כשרק התאפשר לו.
בבית גוברין עבד במוסך. ובמילואים שירת ביחידת תובלה.
1980 יצא לחצי שנה ללוות את האיחזות "רימונים" בערבה.
כשחזר נבחר למרכז הבניין, כשהמשימה המרכזית הקמת
"חדר האוכל החדש"! . ב 1987 החל לעבוד ב"רשות הגנים "
כשעבודתו היתה להקים את הגן הלאומי של ב"ג. במקביל
עבד בימים הפנויים בהובלות של ב"ג פולימרים. דן אהב את
עבודת הנהגות, ושם גם מצא את מותו בתאונה.
נפטר לאחר 3 שבועות בבית החולים ב3.13.1989 והוא בן 55.

שיר שאופיר כתב:

במקום של אבא נשאיר לנו אבן, כמו שרצינו.

רצינו סלע כזה שאפשר להרגיש
סלע מיוחד שיכול להיות איש
סלע גדול
רחב כתפיים, חזק
מסותת רק מעט
בעיקר מחוספס

סלע מיוחד העומד ושותק
סלע שלנו, שאפשר לחבק.

שיר שרעות כתבה:

דן.
דן שהיה.
דן של חום ואהבה.
שתמיד נתן וביקש - נשיקה.
דן חזק, גדול,
שהמציא ותיקן הכל.
שהסביר וגם עשה,
שביקר וגם בנה.
דן, של עבודה קשה
במפעל בחפירה ובבניה,
ודן - של הנסיעה האחרונה.
דן של מערות וטיולים,
ועכשיו נותר לנו רק דן -
בזיכרונות,
בתמונות,
במילים.